מי הוא אזרח דיגיטלי?

הפעם הראשונה ששמעתי את המושג הזה היתה במסגרת הקורס" עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות עם ד"ר אתי כוכבי. נתבקשנו לקרוא את המאמר של Mary Beth Hertz  "ילידים דיגיטליים לעומת אזרחים דיגיטליים? בחינה של סטראוטיפ מסוכן

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6761

הכותבת מנסה להפריך את הסטראוטיפ שבעיניה הוא מאוד מסוכן שילידי הדור הנוכחי כולם ילידים דיגיטליים.

לדעתי, היכולת של הילדים להפעיל את המחשב או הטאבלט ולהתנהל עם כלים כאלה, זה לא הופך אותם לילידים דיגיטליים. כל כלי חדש או משחק שהילד נתקל בו הוא חוקר אותו בעצמו ומוצא את הדרך איך להפעילו ולהשתמש בו מבלי ללמדו, הוא עושה זאת דרך למידה מטעויות, קודם מנסה, לא מצליח מנסה שוב ושוב עד שמצליח.

בספרות של היום הגדרתם של ילידים דיגיטליים שהם כל אלה שנולדו אחרי שנת 1980 (ויקיפידיה).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%93_%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99

ז"א שכל ילדי הדור הנוכחי הם כולם דיגיטליים. אומנם נכון שילדי הדור הנוכחי יכולים להתנהל בתוך הטכנולוגיה, אבל מה לעשות עם ההתנהלות הזו , הם לא יודעים. לכן הם זקוקים את הנחייתו והדרכתו של המורה, שילמד אותם איך להשתמש בתוכן מכוון באופן אחראי, להיות ביקורתי, יצירתי וחוקר. התלמידים זקוקים למישהו שילמד אותם איך לנווט בדרך נכונה ובטוחה בעולם הדיגיטלי ובכך הם הופכים לאזרחים דיגיטליים. כי אזרחות דיגיטלית הינה התנהגות מתאימה ואחראית לתלמידים ביחס לשימוש בטכנולוגיה מבחינת התוכן, ההתנהגות והתקשורת. השימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת טומן בתוכו אתגרים וסיכונים. חינוך ופיתוח כלים לצורכי שימוש נבון, הגנה ובטיחות בשימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת הן אבני היסוד לשימוש נבון ברשת, ואת זה התלמידים לא יכולים לעשות בעצמם ובלי עזרה, הדרכה ונחייה מהמורה.

אני כן מסכימה עם הכותבת שלא כל ילידי הדור הנוכחי הם אזרחים דיגיטליים. נכון שיש רבים שמשתמשים בטכנולוגיה בקלות, אבל אין להם את התכונות של האזרח, אין להם את האתיקה של הגלישה באינטרנט, אינם מודעים לסיכונים טמונים בעולם גדול זה.

אשמח לשמוע את הדעות שלכם על השאלה: מי הוא אזרח דיגיטלי בעיניכם?

תכניות לימודים בעידן הטכנולוגי

במסגרת הקורס "קוריקולום למידה והוראה-מתאוריה למעשה" נתבקשנו לבחור תכנית לימודים מסוימת, לנתח ולהעריך אותה לפי קריטריונים שבסכמה לניתוח תכניות לימודים, לתת דוגמאות, לבחון את היתרונות והחסרונות שלה ומידת התאמתה לצורכי החברה, הלומד והמקצוע לפי הגישה של טיילר.

אני ושותפותי שירין וופאא', בחרנו בתכנית המתמטיקה לכיתה ב', משום שאנחנו מלמדות בכיתות ב' וראינו שעבודה זו תעזור לנו בעבודתנו.

בהתחלה נסינו להגדיר את המונח קוריקולום, למרות ההגדרות הרבות אומרת אלפרט (2002), שאין הגדרה חד משמעית ומדויקת של המושג תכנית לימודים שתתאים לכל זמן. כי ההגדרות משתנות בהתאם לאדם או קבוצת המגדירים את הקוריקולום ומשרתות את האינטרסים שלהם.

החוקרים מבחינים בשלושה סוגים של קוריקולום והם: המכוון, זה שהמורים מל מדים וזה שהתלמידים לומדים. תכנית לימודים כטקסטים מופיעים בצורות שונות, כמו: סילבוס, ספרי לימוד, מדריך למורה, מארזים, מקורות וחומרי למידה.

לא היה קל לנו לנתח את תכנית המתמטיקה, אבל זה מאוד עזר לנו להכיר היטב את התכנים שחייבים ללמד בכיתה ב'. ואם ספרי הלימוד שמלמדים בהם אכן תואמות לתכנית או לא.

בסוף העבודה גם הגענו למסקנות באשר ליתרונות ולחסרונות של התכנית המנותחת. מיתרונותיה שמטרותיה ברורות ומפורטות, הרציונל שלה מובן ומוגדר, נשענת על תיאוריות למידה והוראה כמו הפרוגרסיבית של ג'והאן דיואי וההומניסטית והגישה הספיראלית של ברונר.

החיסרון הבולט ביותר שמצאנו בתכנית הוא אי שילוב התקשוב בתכנית. אין שום ביטוי לשילוב הטכנולוגיה בלמידה. אנחנו היום חיים בעידן דיגיטלי טכנולוגי המשלב חדשנות, ואחת ממטרות העל של מערכת החינוך היא התאמת החינוך למאה ה-21, וזה צריך להתבטא בראש ובראשונה בתכנית הלימודים. לכן לדעתי יש צורך בשינוי תכניות הלימודים והתאמתן לצורכי החברה והלומד של היום. תכנית לימודים חייבת לכלול חומר מתוקשב, הפניות לדרכי הוראה ואסטרטגיות למידה, להתחשב בשונות בין התלמידים ולהתאימה לרמות התלמידים, שיתוף המורים בשיקולי הדעת של המפתחים בבחירת התכנים הלימודיים, בארגונם ובדרך הצגתם, התאמת הסביבות הלימודיות ודרכי ההערכה לשונות בין התלמידים.
השאלה שלי היא: למה עד היום לא שינו את תכנית הלימודים במתמטיקה? האם המתכננים שלו לא מודעים למהפכה הטכנולוגית?
בזמן הניתוח נעזרנו בדוח מסכם שהוגש ללשקת המדען הראשי במשרד חינוך ובו הוערכו 6 תכניות להוראת המתמטיקה בכיתות א'-ב' בבית הספר היסודי. הדוח היה מקיף ומעניין. לכל המעוניינים הנה הקישור:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/8AC47F14-1F17-49A0-9DC7-425B3D40E0E7/153933/pdf194.pdf
בעבודה נעזרנו גם במודל של טיילר שבו דיבר על צורכי החברה, הלומד והחברה בתכנון תכנית הלימודים.
אני חושבת שהסרטון הבא מציג את ההבדלים בצרכים הללו במאה ה-20 לבינם במאה ה-21.

שילוב טאבלטים בבית הספר

העולם מסביבנו מתפתח ואי אפשר שמערכת החינוך תישאר מאחור!! העולם הטכנולוגי שאנו חיים בו מאופיין בשינויים שמתרחשים כל הזמן ובמהירות, בכל תחומי החיים. על מנת להבטיח כי בוגרי מערכת החינוך יהיו ערוכים לשינויים אלה ויצליחו להשתלב, באופן מיטבי, בחברה עתירת הידע, יש צורך לוודא כי מערכת החינוך מספקת את הכלים המתאימים לכך. לצורך זה מערכת החינוך התחילה בשנים האחרונות בתוכנית התקשוב הלאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" שמטרתה לשלב טכנולוגיות בבתי הספר כמו מחשבים, ומנסה ליצור סביבה מתוקשבת בכיתות, אם זה דרך מקרן, מחשב לכל מורה או תלמיד ועוד. אבל האופן המואץ בו מתרחשים השינויים בחיינו, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית, מביא למציאות בה כלי שהיה טוב ושמיש בשנת לימודים אחת, אינו רלוונטי כלל או פחות רלוונטי בשנה שאחריה – אינו תומך בתוכנות ואפליקציות המתעדכנות ומתחדשות, בעידן הטאבלטים והאייפונים המחשב נהיה כבר טכנולוגיה מיושנת. ולכן היום כתוצאה מההתקדמות, המערכת נוטה להחליף את הספרים והמחברות בכלי חדש, הטאבלט.

הטאבלט או מחשב לוח: הוא מחשב נייד בעיצוב משטח אחד.  צג המגע שלו מאפשר לעשות שימוש במחשב בעזרת סטילוס, או במגע אצבע, כתחליף לעכבר ומקלדת. המשתמש יכול להזין טקסט למחשב בעזרת זיהוי כתב יד או בעזרת מקלדת וירטואלית המוצגת על הצג. ניתן גם לחבר למחשב מקלדת חיצונית. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%97

הטאבלטים שיקבלו המורים והתלמידים יכילו מחברות, ספרי לימוד, מצגות, סרטונים ומאגרי מידע המתאימים למקצוע. הם יסונכרנו עם מערכת השעות, כך שלכל תלמיד יהיה למעשה בטאבלט את כל המידע לו הוא זקוק ללמידה. צוותי בתיה"ס יעסקו בהוראה תוך פיתוח סגנונות חשיבה, עידוד היצירתיות ועבודה שיתופית, כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה ומתוך קישור לעולמם התרבותי של הלומדים. המורים יעברו השתלמות ראשונית במהלך השנה.

לשילוב הטאבלט בבתי הספר יש יתרונות ויש חסרונות.

יתרונות:

1.       נוח לעבודה במגוון תנוחות.

2.       חוסך במקום, לא כבד וזול.

3.       מעודד יצירתיות ועבודה שיתופית.

4.       נו-ח לאנשים בעלי מגבלות.

wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%97

5.       התלמידים החלשים יותר בכל כיתה שיקבלו את הטאבלטים ישפרו את המצב החברתי שלהם בביה"ס ורמת המוטיבציה שלהם ללימודים תעלה. צוקר וקורצוול (2012). 

6.       מאפשר הוראה פעילה, מאפשר לתלמיד לצאת (לא במובן הפיזי) מחוץ לגבולות הכיתה, בכך שהוא מאפשר הרחבת הידע והסקרנות עבור התלמיד.

חסרונות:

1.       קשה לנתק את התלמידים מגלישה בטאבלטים. אבל , כבר עובדים על פתרון טכנולוגי שיאפשר למורה לנתק את הטאבלטים מהאינטרנט בכל רגע נתון ואז תחוזר השליטה המלאה למורה. צוקר וקורצוול (2012). 

לסכום, דרוש שינוי במערכת החינוך, חינוך שבכללותו הטמעת הטכנולוגיה המשמשת כאמצעי עזר יוצא מן הכלל, להשגת מטרתו – הכשרת בוגרים יעילים ומועילים לחברה במאה ה 21.

מה דעתכם אתם, האם כדאי לשלב טאבלטים בחינוך?

מקורות:

1.         צוקר,ד' ו קורצוול, א'(2012). לימוד באמצעות טאבלט-מסקנות ראשונות בישראל. (אוחזר ב 28 מארץ 2012). נדלה מ: 

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4796            

·                 2.         אתר ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%97

אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בבלוגים לימודיים

אחד המקורות הבבליוגרפים שנעזרתי בהם במטלת הסיום לקורס "טכנולוגיות כסוכני שינוי", בהנחיית ד"ר גילה לוי עצמון בנושא בלוג, היה " ייצוגי אסטרטגיות למידה מסדר גבוה בבלוגים לימודיים" לד"ר גילה קורץ ונעמי פורת, שהוצג בכנס צ'ייס 2012.

במאמר הוצג מחקר שמטרתו הייתה לבחון באיזו מידה סביבת בלוג מזמנת ומקדמת את השימוש באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.

שאלות המחקר:

1.       "באיזו מידה ניתן למצוא בפעילות בבלוג הלמידה יישום של אחס"ג?"

2.       " באיזו מידה ניתן למצוא בבלוג הלמידה עדויות לשימוש במגוון אחס"ג?"

3.       באיזו מידה ניתן לזהות התפתחות בהיקף אחס"ג במהלך הכתיבה בבלוג הלמידה?

4.       באיזו מידה הערכות הסטודנטים לגבי שילוב אחס"ג בכתיבה בבלוג הלמידה נמצאות בהלימה עם ממצאי ניתוח התוכן של בלוגי הלמידה?

אוכלוסיית המחקר:

הייתה סטודנטים לתואר שני, במגמת התמחות תקשוב ולמידה שכתבו רשומות שבועיות במשך שנת לימודים אקדמית, כמו שאנחנו נתבקשנו לעשות בסמסטר הזה. הכתיבה בבלוג נועדה  ליישם את הנלמד בקורסי הלימוד, להתבונן ועוד.

הממצאים:

תשובת השאלה הראשונה: " בחינת הבלוגים והרשומות במדגם הראו בוודאות כי בבלוג ישנם יצוגי  אחס"ג. מבחינת הרשומה הבודדת, נראה בברור כי ברוב הרשומות נעשה שימוש במספר אחס"ג. מכאן, ניתן לקבוע כי הכתיבה בבלוג מזמנת אפשרויות לחשיבה הכוללת יצירת קשרים בין מושגים ויצירת ידע חדש או חיפוש אחר חלופות תוך בחינה ביקורתית".

תשובת השאלה השנייה: " הממצאים מגלים כי בכל רשומה נמצאו ייצוגי אחס"ג אחרים, ובסך הכל בעת בחינת בלוג בכללותו נמצא שימוש מגוון ביותר, עד כדי שימוש בכל שלוש עשרה האחס"ג שבמתווה. מכאן ניתן להסיק כי הכתיבה הרצופה לאורך זמן הביאה להרחבת השימוש באחס"ג שונות".

תשובת השאלה השלישית: " הנתונים הראו קיימת מגמת עליה במידת היקף השימוש. ניתן לשער כי עצם הפעילות בבלוג, ההתנסות השבועית, ותגובות הקוראים, הביאו לשימוש רב יותר באחס"ג, כפי שבאו לידי ביטוי ברשומות".

תשובת השאלה הרבעית: " נמצא כי רובם המכריע של הסטודנטים מעידים כי השתמשו באחס"ג במידה בינונית עד רבה ובאופן מגוון ביותר, אף יותר מהממצאים בפועל, שהתקבלו מניתוח הרשומות. לכן ניתן לקבוע כי מעבר להיות הבלוג כלי ליישום אחס"ג (כפי שנמצא בניתוח התוכן), הוא משמש כזרז פסיכולוגי להעלאת האחס"ג למודעות ולתחושה אישית של הסטודנטים שהם אכן מגיעים לרמות החשיבה הגבוהות יותר".

לסיכום, ממצאי המחקר מראים כי בבלוג הלמידה קיימים ייצוגי אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה, הן בהיקף מספרי גבוה והן במגוון.

מקורות:

קורץ, 'ג ו פורת, נ' (2012). ייצוגי אסטרטגיות למידה מסדר גבוה בבלוגים לימודיים: ממצאי מחקר שהוצג בכנס צ'ייס 2012.

http://www.openu.ac.il/innovation/chais2012/downloads/w-9.pdf

הכנת מדריך

במטלת הסיום שלנו בקורס תקשוב ולמידה בהנחייתם של ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת נתבקשנו לכתוב מדריך לאיזשהו יישום בתחום המחשב. מטרת העבודה הייתה ליצור מדריך יישומי למורים שאינם בקיאים ביישומי מחשב בסיסיים.

בהתחלה כשדיברנו על הכנת מדריך, אמרתי לעצמי מה אני עושה פה? מאיפה אני אדע את זה? נכנסתי ללחץ והתחלתי לחפש אנשי מחשבים שיכולים לעזור לי.

אחר כך התחלתי לחפש ולצפות בדוגמאות למדריכים שמועלים ליוטיוב באופן יצירתם, תוכנם, ואיכותם. היה מעניין לצפות בעוד ועוד מדריכים המתייחסים ליישומים שמעולם לא ידעתי איך להשתמש בהם והנחוצים גם לעבודה שלי כמורה לגיל הרך.

לאט לאט התחילו העננים להתפזר ומאחוריה זרחה השמש והכול הסתדר אחרי מאמץ רב, החלפנו אני והשותפות שלי בעבודה את קובע התלמידות לקובע המדריכות וזה נתן לנו הרגשת גאווה.

המדריך בכתב לא לקח הרבה זמן להכנתו, ההקלטה היא זו שהעסיקה אותי רוב הזמן. התחלתי להוריד תוכנות הקלטה, נסיתי אותן כמה פעמים עד שבחרתי בסוף ב Screenr . החוויה המדהימה הייתה בזמן ההקלטה, כמה וכמה פעמים הקלטתי עד שבסוף הצלחתי וממש היה כיף לי.

העבודה הזו תרמה לי הרבה, בנוסף להכנת המדריך למדתי הרבה דברים מסביב, והכי חשוב הוא הרצון.

חשוב מאוד תמיד לנסות ולא לפחד, לחשוב על כל מטלה כאתגר שעלינו לעמוד בו.

הכנת המדריכים הוא רעיון מעולה, דרכו כל אלה שלא יודעים להשתמש ביישומי מחשב יוכלו לצפות בהם כמה וכמה פעמים, וזה היתרון שבהם, עד שהם יבינו.

את המדריך שהכנתי עם השותפות שלי העברתי לאתר הבית ספרי שלנו כדי שהמורים בביה"ס יוכלו לצפות בו ולהיעזר בו כחלק מהרצון שלי לשתפם בכל חדש שאני לומדת במרכז ללימודים אקדמיים.

האבן הראשונה בבלוג שלי - הפוסט הראשון

אף פעם לא חשבתי לנהל בלוג, זה היה ממש רחוק, אבל לתדהמתי, הנה יש לי בלוג משלי וזה הפוסט הראשון שלי.

בהתחלה, הרבה חששות התעוררו אצלי. למה?  

כי הכתיבה בבלוג היא התחייבות! לכתוב פוסט אחת לשבוע זה לא קל ומחייב הפעלת חשיבה רבה, מחייב לעמוד על כל מילה ומילה, כי לכולם יש אפשרות לראות ולקרוא מה כתוב.

לעומת זאת, חשבתי על משימת הבלוג כאתגר שעלי לעמוד בו. כי בדרך כלל אני אוהבת אתגרים ולא חוששת מלהתנסות בדברים חדשים.

הבלוג הופך במהירות למחברת של הדור הזה. הוא מהווה אלמנט סוציולוגי ממדרגה ראשונה, הוא מהווה מקום למפגש, זירה לביטוי, מוש למחקר ועוד. בסרטון הקצר הבא יש הסבר למה זה בלוג, למה הוא משמש ואיך הוא נראה. 

בבלוג שלי אנסה לשתף את עמיתי ועמיתותי בחוויות ובכלים החדשים שלומדים אותם מדי שבוע בתחום התקשוב והלמידה, ובידע שאני צוברת במהלך לימודי לתואר שני.

את עבודת הסיום שלי בקורס " טכנולוגיות כסוכני שינוי" בהנחיית ד"ר גילה לוי עצמון הייתה בנושא בלוג. בה הגדרתי את שילובו בבית הספר. ההערכה והניתוח היו לפי מודל ה SICTIONS של Bates & Poole 2003. מסכנתי בסוף העבודה הייתה שהבלוג הוא טכנולוגיה ברת יישום בבית הספר והיא קלה לשימוש הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים. אבל הטמעתו בחינוך היא תהליך איטי ביותר ושילובו צפוי לכמה מכשולים, אשר הבולט ביותר הוא צוות המורים. שחלק מהם יתנגד לשילובו ולאימוצו כי זה דורש מהם השקעה נוספת.

מה דעתכם אתם? האם אפשר לשלב בלוג בלמידה? האם זה תורם ללמידה?

אני מזמינה אותכם לשתף אותי בדעות שלכם דרך הבלוג שלי.