משחקי מחשב לא מעודדים אלימות.... היתכן?

בזמן שהייתי מחפשת חומר לסמנריון שלי הגעתי לאתר מכון מופת ושם עצרה אותי הכותרת באה: " מחקר חדש: משחקי מחשב לא מעודדים אלימות". זה מיד הזכיר לי את הדיון שעלה כמה וכמה פעמים בשיעורים של ד"ר צביה אלגלי במסגרת הקורס "משחקי רשת ורשתות חברתיות" באותו נושא, האם משחקי מחשב מעודדים אלימות?

אני שם הבעתי את דעתי, ואני כן מאמינה שמשחקים אלימים מעודדים אלימות. בבית, ועם הילדים שלי אני תמיד ערה לזה ולא נותנת לילדי להיכנס למשחקים כאלה, זהו חוק אני לא מרשה!!!!

אבל, כשראיתי את הכותרת הזו באתר התעניינתי ורציתי לדעת איך בכלל הגיעו למסקנה שכזו...

קראתי את המאמר במלואו והנה מה שאומרים החוקרים: " טענות לפיהן משחקי המחשב גורמים לעליה בהתנהגות אלימה אינן נכונות, גלינו שמשחקים אלימים לא מעלים את התוקפנות לאחר המשחק". המחקר הוא ישראלי, של המרכז לטכנולוגיות חינוכיות (מט"ח) והוא נערך בקרב כאלף ילדים ובני נוער בראשות ד"ר סיסילה ויצמן.

מסקנות המחקר היו שמשחקים תורמים להתפתחות החברתית והלימודית של ילדים ובני נוער, הילדים לומדים הרבה תוכן במקצועות שונים, וגם במשחקים יש מקום להיכשל.

בסוף המאמר נאמר שמחקר זה לא מרגיע את ההורים, זה נכון ואותי גם, כי אני מאמינה שישיבה ממושכת מול מחשב לשחק במשחקים אלימים כן משפיעה על הילדים לרעה.

לכן, אני ממליצה להורים לא לסמוך על מחקר זה, ובעוד שאנחנו לא יכולים למנוע את הילדים שלנו מלשחק משחקי מחשב בעידן הזה, אז לפחות להיות שם ולדעת במה הם משחקים.

 והנה הכתבה של חדשות 2 שמדברת על אותו מאמר, אפשר למצוא אותה בקישור הבא:

http://www.mako.co.il/news-money/tech/Article-9e42ef038caa241004.htm

מקורות:

סולומון, ע',(2013).מחקר חדש: משחקי מחשב לא מעודדים אלימות. אוחזר ב 25.12.2013 נדלה מ:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=9702

שיתוף ברשת

פעם לשתף היה פירושו לחלוק עם החברים שלנו את החוויות והמחשבות שלנו, הדרך היתה לדבר איתם בזמן שהם נמצאים אתנו. היום ועם כניסת הטכנולוגיה, כבר יש לשיתוף ולשיתופיות פנים אחרות, הפייסבוק, הטוויטר, פליקר ועוד רשתות אחרות הפכו את השיתוף למהיר יותר, גלובלי יותר, אך במהותו נשאר אותו דבר.

השיתוף גם כן בעידן הזה יש לו גוונים שונים, האנשים ברשת משתפים הכל, אם זה שיתוף של תמונות, סרטונים, אירועים והכי חשוב שיתוף בידע שלהם.

כשחשבתי על נושא זה עלו במחשבתי כל מיני שאלות כמו:

למה צריך שיתוף? מהי התועלת של השיתוף? האם אנו משתפים יותר מדי? מהו הגבול בין שיתוף לפרטיות?

יכול להיות שאנו משתפים כי האדם בטבעו הוא יצור חברתי, שלא אוהב להיות לבד והוא תמיד רוצה לחיות בחברה, אבל לדעתי בעידן הזה אנו משתפים יותר מדי והגבול בין השיתוף לפרטיות מטושטש.

כאשר אנו משתפים במידע אני מבינה שיש תועלת בזה גם למשתף וגם למשותף, אשר המשתף מרוויח מיתוג עצמי והמשותף מרוויח את המידע שאותו הוא יכול להשתמש בו לצורכו.

אבל כאשר האדם למשל משתף סרטון או תמונה פרטית, מהו מרוויח מזה?  שכולם יראו? מה עם הפרטיות?

שאלה אחרת: איך השיתופיות מתחברת עם החינוך?

השיתופיות לדעתי היא חלק בלתי נפרד מעבודת המורה, ואני לא פעם שיתפתי את המורות שמלמדות איתי באותה שכבת גיל בכלי כלשהו, (דווקא בשנה האחרונה כי הכרתי הרבה כלים חדשים בזכות לימודי לתואר), דף עבודה, תכנון שיעור ועוד. למרות זאת, אני פוגשת מורים ומורות שיש להם הסתייגות משיתוף, כי יש להם את התחושה שדרך שיתוף הם יאבדו את " זכויות היוצרים" על העבודה שלהם.

מבחינתי, אני נותנת המון חשיבות ללמידת עמיתים לא רק בין מורים אלא גם בין התלמידים. לתת להם את ההזדמנות לשתף דרך עבודה בקבוצות. כי שיתוף בעיני הוא הדרך הטובה ביותר ללמידה וגיבוש רעיונות חדשים.

הסרטון הבא מדבר על למה צריך לשתף בחינוך.....

האם אנחנו משתפים יותר מדי ברשת? התשובה היא כן.......... תסתכלו ...

מקורות: 
1. סלנט, ע' (2013). למה לי לשתף. אוחזר בתאריך 25.12.2013 , נדלה מ: 
    http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=9557
2. הבלוג של סמדר אילוטוביץ.

הטמעת טכנולוגיה בבית הספר

למה כל כך קשה למורים לקבל טכנולוגיה בביה"ס?

במסגרת הקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתקשבות עם ד"ר אתי כוכבי הכרתי את הלוח האינטראקטיבי ולמדתי איך להשתמש בו. מצאתי בו טכנולוגיה חדישה המאפשרת למורה ללמד באופן אטרקטיבי, אקטיבי ושיתופי.

כשנתבקשנו לכתוב הצעת מחקר מסוג מחקר פעולה עם ד"ר ליאת אייל, ברגע צץ לי הרעיון לבחור בנושא " שילוב לוח אינטראקטיבי בהוראה", והשאלה ממנה נגזרו שאר השאלות היא: " כיצד אני כמורה המשלבת את הלוח האינטראקטיבי אוכל לגרום למורים ומורות בבית הספר שאני מלמדת בו להשתמש בלוח אינטראקטיבי בתהליך ההוראה- למידה"?

הנושא עניין אותי מאוד למרות שידעתי והבנתי כמה גדולה תהיה האכזבה שלי מכיוון שאני מכירה את אוכלוסיית המורים בבית ספרי ויכולה לשים את האצבע על נקודות הקושי והמכשולים שיהיו לי בדרך להטמעת הטכנולוגיה הזו, אני יכולה לסכם את המכשולים בנקודות הבאות:

v     מיומנויות המורים, ז"א היכולת שלהם להפעיל ולתפעל ציוד טכנולוגי.

v     הגיל, יש הרבה מורים מבוגרים בבית ספרי ובעלי וותק מעל 30 שנה שכבר לא מחוברים לטכנולוגיה, ואפילו לא רוצים להתחבר כי אין להם את החשק והמוטיבציה ללמוד איך להשתמש בזה.

v     יש מורים כאלה שמפחדים מהטכנולוגיה בכלל.

v     שימוש בטכנולוגיה דורש הרבה מאמץ והכנה מצד המורים.

אחד מכלי המחקר היו תצפיות, שהמורים יצפו בשיעורים שלי שאני משלבת בהם את הלוח האינטראקטיבי. למרות שהם התרשמו מהשיעורים וראו את מידת ההשתתפות של התלמידים, עדיין היה קשה מצידם לאמצו.

מבחינתי, ולמרות שאני מבינה את הפחדים של המורים, אני מאמינה שהם צריכים להתנסות בו ולא להשאיר את הלוח האינטראקטיבי היחידי שנמצא בבית הספר תלוי על הקיר ללא שימוש.

אולי בהמשך ועם הזמן ועם הטמעת תכנית התקשוב יהפכו המורים  בבית הספר שאני מלמדת בו למאמצי טכנולוגיה וחלק ממנה, כי אנו חייבים אותה בעידן הטכנולוגי הזה.
והנה סרטון המציג את האפשרויות שנותן לנו הלוח האינטראקטיבי ומאפשר לנו להשתמש בהם בשיעור שלנו ולהפוך אותו ולחוויה.

מקורות:

1. וליד, א',(2009).תפיסתם של מורות ומורים משתלמים במכללת אלקאסמי את שילוב 

    טכנולוגיות מידע בהוראה, והגורמים המשפיעים - חקר מקרה*. אוחזר ב 14.12.2013 נדלה מ:

     http://www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/13/heb=4=walid.pdf

2. הבלוג של אסתי צביון.

     

http://estytzivionmla.blogspot.co.il/search/label/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C

רשומת סיכום

בתחילת הדרך עם הבלוג היו לי הרבה חששות, מה לכתוב ועל מה? איך אסתדר עם העובדה שכולם קוראים מה שאני כותבת? האם השפה תכשיל אותי ולא אוכל להעביר את הרעיונות שלי לאחרים?

עם כל מבול החששות הזה החלטתי וכבר מהתחלה שמשימה זו תהיה לי אתגר שאעמוד בו כראוי. התחלתי לכתוב, המחשבות והרעיונות התחילו לזרום והיה לי מה לכתוב לכל שבוע, כתבתי על כל מיני נושאים היה מעניין לקרוא מה כל אחד מחברי הקבוצה היה כותב, לכן מדי פעם הייתי "מחטטת" בבלוגים של חברי הקבוצה וקוראת. היו כמה רשומות מעניינות.

טופס ההערכה שקיבלנו בסוף סמסטר שני מאוד עזר לי לדעת אם אני כן בכיוון או לא, מהן הנקודות שצריך לשפר ברשומות הבאות.

החיסרון היחיד בכל עניין הבלוג הוא חוסר הזמן. היה לי מאוד קשה לכתוב רשומה אחת לשבוע ולכן נאלצתי לפעמים לדחות ולכתוב במועד מאוחר יותר. זו התחייבות קשה לדעתי וצריך לקחת אותה בחשבון במחזורים הבאים וזה בגלל כל העומס של הלימודים והעבודה ועוד הרבה דברים אחרים. לדעתי, רשומה אחת לשבועיים היא אידאלית.

לסיכום.... מקווה שעודני בכיוון ושהצלחתי לשפר את נקודות התורפה שהיו לי בהערכה הקודמת.

המשך יבוא.....................

מי הוא מורה מקוון

האתגר כיום הוא פיתוח לומד בעל תפקוד  עצמאי, הלומד בסביבה שיתופית בה טכנולוגיית המידע והתקשורת מהווה חלק בלתי נפרד מסביבת הלמידה, ומשפיעה באופן ישיר על מהות הפדגוגיה ותוצאותיה. לכן התפיסה ההולמת את החינוך בעידן הדיגיטלי הנוכחי, היא זו המתמקדת בסביבות הלמידה המקוונות שמאפשרות לתלמידים לממש את היותם תלמידים בעלי מכוונות עצמית; לזמן לתלמידים כלים אפקטיביים שבעזרתם הם יכולים לכוון ולנהל את למידתם; ומאפשרים נגישות למידע שברחבי הרשת. המשמעות המעשית של תובנה זו מתמקדת בפעילות המורה בכתה. מכאן נוצר המושג מורה מקוון. ואז אני שואלת את עצמי: מי הוא מורה מקוון? האם אני מורה מקוונת?

ואתם? תשאלו את עצמכם האם אני מורה מקוון?

איך אתם מגדירים את המורה המקוון?

אברום רותם במאמרו "המורה המקוון: למידה – הוראה אחרת" הגדיר מורה מקוון כמורה המשתמש בטכנולוגיות המידע והתקשורת, בסביבה מקוונת ובאמצעי הוראה–למידה דיגיטליים בשגרת עבודתו האישית–מקצועית, שאינה מסתכמת רק בהיבטים טכנולוגיים, אלא ביזום וביישום תהליכי הוראה–למידה חדשניים, תוך שימוש בטכנולוגיות (רותם ואבני, 2009 ,2008;Loveless, 2008; Prensky, 2000). מורה מקוון, הפועל בסביבת למידה חדשנית הוא מורה בעל תפיסת תפקיד עדכנית, בה הוא מנהיג, יוזם ומיישם תהליכי הוראה–למידה פוריים, המשלבים למידה אישית, חשיבה גבוהה ולמידה בצוות, תוך שימוש משמעותי בסביבה מקוונת ובמיוחד תוך ניצול הפוטנציאל החינוכי הטמון בכלי הדור השני של האינטרנט — Web 2.0, ובכלים עתידיים (Web 3.0 או מינוחים אחרים) שאת ניצניהם ניתן כבר למצוא כיום. כל זאת במסגרת שיעור המתקיים בתחילתו בין כתלי הכתה הפיזיים, אשר המשכו ופעילויות נוספות הנגזרות ממנו נעשות במרחב מקוון ייעודי, ללא אילוצי מרחב וזמן נתונים.

לדעתי, אנחנו עודנו רחוקים מלהיות מורים מקוונים, רובנו משתמש בטכנולוגיה ככלי עזר להמחשות, להעשרה לסיוע למורה. זה בגלל שאנחנו לא יודעים איך, ולכן צריך להעמיד ברשות המורים השתלמויות שיכוונו אותם בעבודתם וינחו אותם איך אפשר בעזרת הטכנולוגיה של היום ובעזרת הכלים של ווב 2 להוביל את הלומדים ללומדים עצמאיים, יוצרים ויוזמים. צריך לשים דגש על המורים, להכשיר אותם כדי שיתאימו את עצמם לדרישות מערכת החינוך המודרנית.

אבל...... אבל..... הלוואי שלפחות ננצל את הידע הטכנולוגי שלנו ולאפשר לתלמידינו לנצל את "האוצר שבידנו" כדי ללמוד, ליהנות ולאהוב החומר ושיטת הלימוד ולבוא לביה"ס בחשק ובגעגוע ללמידה.

מקורות:

רותם, א',(2010). המורה המקוון: למידה-הוראה אחרת. אוחזר ב 1.9.2013 נדלה מ:

http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper30/docs/03.pdf

  

פיתוח מילון אלקטרוני - מחקר פעולה

בהיצג שלנו במסגרת הקורס " הערכת טכנולוגיות הידע" עם ד"ר ליאת אייל נתבקשנו אני ושותפותי, ופאא ושירין לחפש מחקר פעולה ולהציגו, עם דגש על בעיית המחקר, שאלת המחקר, המתודולוגיה, הדיון והמסקנות. מתוך החיפוש באתר ERIC למאמרים אקדמיים, עלה בידינו מחקר שנעשה במרכז בגרויות, באוניברסיטה במלזיה. המחקר עוסק בפיתוח מילון אלקטרוני לשימוש עם ספר הקריאה " מהארת אל- קראה" ( מיומנויות הקריאה ).

המחקר הציג בעיה הקיימת לא רק בשפה הערבית, אלא כמעט בכל השפות והיא שהשימוש במילון בקרב התלמידים והסטודנטים לא משביע רצון, וזאת עקב מספר גורמים כגון אופיו של המילון, כלומר גדול וכבד .והפנייה למילון נחשבת למעייפת עקב הידע הבלתי מספיק של הסטודנטים לגבי שורש המילה, ולכן חיפוש המילה לוקח הרבה זמן ומסתיים בשעמום. והפיתוח של מילון ממוחשב ימשוך את העניין של הסטודנטים להשתמש במילון מאחר ונדרש פחות זמן כדי לאתר את המשמעות של המילה.

במחקר היו מספר שאלות, והן מוצגות כך:

•  כיצד התכנון של בסיס הנתונים בעזרת Microsoft Access בפיתוח של מילון אלקטרוני, ישמש עם ספר הלימוד " מהארת אלקראה"?
• מהם המאפיינים הדרושים למילון האלקטרוני כדי להפוך אותו לידידותי למשתמש?
•  עד כמה מדויק המילון האלקטרוני עבור ספר " מהארת אלקראה"?
• האם המילון האלקטרוני הוא אמין וקל לשימוש? 

 תכנית ההערכה במחקר מבוצעת על ידי שתי קבוצות של מעריכים שהם מומחי מחשב ומורים מנוסים לערבית. הכלים שהשתמש בהם החוקר במחקרו היו: א) E-Dictionary  בסיס נתונים של מילון אלקטרוני.     פותח בסיס נתונים של מילון אלקטרוני. הנתונים שנאספו מבוססים על הספר מַאהַרַת אַל-קִּירַאַה. הפיתוח של בסיס-הנתונים מבוסס על פיתוח הוראה שיטתי עפ"י מודל ADDIE) ניתוח, תכנון, פיתוח, יישום והערכה) שכרוך בשלבים. ב) טופס הערכה: שני מערכים של טפסי הערכה תוכננו כדי לענות על ארבע שאלות המחקר.

   התוצאות במחקר זה הראו שהפיתוח של המילון האלקטרוני הינו מדויק, הולם וקל לשימוש יחד עם הספר מַאהַרַת אַל-קִּירַאַה במרכז הבגרויות.  אולם, היעילות של המילון האלקטרוני תלויה באמצעים המסופקים ובהתנהגות של המשתמשים כלפי הפיתוח של טכנולוגיה חינוכית. למרות זאת בסוף המחקר היו כמה הצעות לשיפור והן:   הכנסת אלמנטים של קול ותמונה, מילון אלקטרוני דו- לשוני. הכוונה לשפה הערבית והמאלית.  תצוגה מושכת, צבעונית ומעניינת. 

זהו סיכום המאמר פחות או יותר, אבל המרגש בעניין הוא החוויה שחווינו אני ושותפותי. היה ממש מרגש להציג בפני הקבוצה, היו לנו חששות שלא נצליח, שיברחו לנו המלים, אבל ההפך היה, כולם נמשכו, שיתפו פעולה, התעניינו ופרגנו, במיוחד לכלי הנהדר שהשתמשנו בו לצורך ההצגה. אתר Emaze. שהוא כלי ממש נהדר למצגות בתלת מימד. היה מאוד מעניין לקרוא את המאמר ולדעת אם באמת יחול שינוי במידת השימוש במילון בקרב הסטודנטים. גם כן עבודה זו נתנה לי הזדמנות להכיר לעומק את מחקר הפעולה, מאפייניו ושלביו, ולחשוב על שימוש בו במטרה לשפר ולחקור בעיות שאני נתקלת בהן בעבודתי כמורה.

מצורף: 1) המחקר בגרסתו המקורית: http://files.eric.ed.gov/fulltext/EJ944990.pdf

             2) המצגת שהכנו כסיכום למחקר. http://app.emaze.com/mypresentations#my

מחקר פעולה 2

בעבודה הסופית אצל ד"ר ליאת אייל נתבקשנו להגיש הצעה למחקר פעולה. את האבן הראשונה בעבודה שלנו שמנו במטלה שהייתה לנו ביום המקוון. שם הצגנו את הבעיה של המחקר ואת שאלת המחקר. אני חושבת שנושא העבודה שבחרתי בו אני ושותפתי הוא נושא מעניין, חשוב ורלוונטי למה שמתרחש בשנים אלו בבתי הספר במדינה. הרי המדינה שלנו אימצה את תכנית התקשוב הלאומית שמטרתה התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. לשם כך היא מציידת את בתי הספר במכשירים טכנולוגיים כדי לממש מטרה זו כמו מחשבים ניידים, לוחות אינטראקטיביים ועוד. אני ושותפתי יצאנו מכאן והצגנו את בעיית המחקר כך:

בעיית המחקר:

בשנים האחרונות גובר השימוש בקרב המורים בלוחות אינטראקטיביים. השימוש נעשה כחלק מתכנית התקשוב של מדינת ישראל להתאמת מערכת החינוך למאה ה -21. ומטרותיה העיקריות הן קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בהוראה ולמידה.

בבית ספרנו ישנו לוח אינטראקטיבי כבר שנתיים ללא שימוש מקרב המורים בגלל חוסר ניסיון בשימוש בו ובגלל הרתיעה מהשימוש בטכנולוגיה וחדשנות בתהליך ההוראה - למידה. אנו כסטודנטיות במגמת התקשוב והלמידה התנסינו בו ומאוד רוצות לשלבו בהוראה שלנו, אבל אנו מתלבטות כיצד השימוש בלוח אינטראקטיבי משפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה. ואם שילובו של הלוח האינטראקטיבי בלמידה מגבירה את רמת הריכוז ומשפיעה חיובית על מעורבות התלמידים בלמידה.

אחרי הצגת הבעיה גזרנו את שאלת המחקר שלנו והיא:

שאלת המחקר:

כיצד אנו כמורת המשלבות את הלוח האינטראקטיבי בתהליך ההוראה, נוכל לגרום למורות בבית ספרנו להשתמש בלוח האינטראקטיבי בתהליך ההוראה- למידה?

אני אישית, מטלה זו נתנה לי כיוון בעבודה שלי, המשוב שנתנה לנו המרצה היה לעניין כאשר הפנתה את תשומת לבנו בהתחלה שאין הלימה בין הבעיה לשאלת המחקר, זה נתן לנו את האפשרות לתקן שנזרום בעבודה. וזה מתחבר לעבודה שלנו כמורות בכיתה, שעלינו לא להסתפק בסוג אחד של הערכה, אלא גם בהערכה מעצבת תוך כדי העבודה.

לסיכום, אני עכשיו מרגישה את עצמי חוקרת, ומקווה שאצליח במחקרי הצנוע ואוכל לגרום למורות בביה"ס להשתמש בלוח האינטראקטיבי.

מחקר פעולה

במסגרת הקורס של ד"ר ליאת אייל נחשפנו לסוגי מחקר שונים, אחד מהם היה מחקר הפעולה. בעיניי סוג מחקר זה נחשב כאחת השיטות הטובות ביותר לקבלת תוצאות אמתיות, מעמיקות ורלוונטיות.

מהו מחקר פעולה?

מחקר הפעולה הוא מחקר מעגלי ודינמי המתחיל בזיהוי של בעיה לשם שינוי כלשהו בעשייה החינוכית ושיפורה, והוא מסתיים בזיהוי של בעיה חדשה. הוא מאופיין כמחקר עצמי ורפלקטיבי, החוקר הוא כלי המחקר העיקרי המעורב ישירות בפעילות הנחקרת( שלסקי,2007 ).

למחקר הפעולה יש כמה מאפיינים והם:

לדעתי, סוג מחקר זה מתאים מאוד לנו כאנשי חינוך וכמורים שנמצאים בבתי הספר ובכיתות, אנו מזהים הרבה בעיות ותמיד שואפים לשינוי ולשיפור, לכן הוא עוזר לנו מאוד, כי אנחנו בעצמנו נהיה החוקרים, אנחנו השולטים בתהליך המחקר, בניתוח הנתונים ותוצאות ומתן המלצות לשיפור. במחקר הפעולה החוקר הוא יוזם המחקר, הוא זה שמעצב אותו מתוך עניין אישי כדי להגיע להבנה מלאה של הבעיות והשאלות שנתקל בהן במהלך עבודתו.

לסיכום, מה שמצא חן בעיניי במחקר זה שהוא נובע מצורך, שבמרכזו עומד ידע הכרוך בפרקטיקה ולמידה מתוך הנסיון. בגלל שהוא מעשי והתחלתו היא בבעיה קיימת אצל החוקר, והשימוש בו מעיד על מקצועיות ומומחיות מצד אנשי החינוך.                                                                                          

 אני ממליצה למורים להשתמש ולהתנסות במחקר זה על מנת לשפר את הוראתם ועבודתם בתחום ההוראה.

אתם יכולים לצפות בסרטון הזה המפרט את שלבי מחקר הפעולה.

  

בבליוגרפיה:

שלסקי, ש. ואלפרט, ב. (2007) דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות.

ה- MOOCS

בשנים האחרונות, אוניברסיטאות רואות בלמידה מרחוק דרך אטרקטיבית להוראה, שכן ניתן להגדיל את מספר הנרשמים מבלי להרחיב את מספר הכיתות ומתקני הלימוד. כמו כן, הן יכולות להגיע לקהלים באוכלוסייה שלא המשיכו ללמוד עד כה בחינוך הגבוה, או שלא היו מגיעים ללמוד במוסד ספציפי זה בגלל מגבלות של מרחקים ונסיעות ארוכות. ולכן ההתפתחות החדשה בהשכלה הגבוהה עכשיו היא ה- MOOCS

מה זה  MOOCS?   

המלה MOOCS היא ראשי תיבות למלים: Massive Open Online Courses – אלו הם קורסים מקוונים, פתוחים לקהל הרחב, חלקם הגדול חינמיים והם מציעים הוראה איכותית בקצב אישי, לכל אחד, בכל זמן ובכל מקום. כיום יש הרבה אוניברסיטאות מובילות בעולם המציעות לציבור מגוון קורסים כאלה.           

 כל שבוע אקדמי מכיל 2-4 הרצאות וידאו קצרות מלוות בשאלונים ממוחשבים המעניקים משוב מידי ללומדים. הרצאות הוידאו מפנות לספר לימוד מקוון שזמין לכל התלמידים ללא עלות. מטלות שבועיות ופרויקטים מסייעים לתלמידים להעמיק בחומרי הקורס. פורומים מגוונים מאפשרים מפגש ולמידה משותפת עם סטודנטים מרחבי העולם, תוך דיון בחומר הקורס ובמטלות. הקורס ילווה במספר מפגשים שישודרו בשידור חיי. בחינת סיום תאפשר ללומדים להעריך את הישגיהם בקורס. תלמידים שסיימו את ה- MOOCS יקבלו תעודת סיום שמשקפת את עבודתם בקורס. ( האוניברסיטה הפתוחה).

לאור הדברים שנאמרו לעיל נראה שה- MOOCS  מהווים הזדמנות טובה עבור הסטודנטים הרבים בארץ ובעולם אשר רוצים ללמוד, אבל אין ביכולתם להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה כסטודנטים מן המניין מכל מיני סיבות, אם הן כלכליות, או חוסר זמן, או מהיעדר מקומות ועוד. אבל............ למרות זאת יש ל- MOOCS גם יתרונות וגם חסרונות.

יתרונות ה - MOOCS מנקודת מבטם של סטודנטים:

(1)     הם חינמיים ברובם.

(2)     זמינים בכל זמן ובכל מקום.

(3)     הלמידה מותאמת לקצב התלמיד.

(4)     למידה מרחוק מביאה אנשים יחד מכל רחבי העולם.

(5)     חיזוק הזיקה וההתאמה בין הלימודים האקדמיים לשוק העבודה.

     חסרונות ה- MOOCS מנקודת מבטם של סטודנטים:

                        (1)      שיעור הנשירה מקורסים אלה הוא גדול.

                        (2)     חוסר מוטיבציה, לא כל הסטודנטים מצליחים להשלים את תהליך הלמידה. 

                        (3)     אין אינטראקציה אנושית בין סטודנט למרצה ובין סטודנט לסטודנט.

                        (4)     מקטין מערך התואר האקדמי.

לדעתי, ה- MOOCS עדיין בתחילת הדרך למרות כל היתרונות והחסרונות. אך הם עדיין מהווים דרך מעניינת ללמידה עם מרצים מכל רחבי העולם, והזמן בסוף יתן לנו תשובה על הצלחתם או לא.

מדוע לא משתמשים בשירות רשתות חברתיות

במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" בהנחיית ד"ר חגית מישר טל בחנו את המושג "פער דיגיטלי" ונתבקשנו לקרוא את המאמר של ד"ר יובל דרור וסער גרשון שנקרא "ישראלים בעידן הדיגיטלי- 2012". המאמר מציג וסוקר פעילויות מקוונות שונות העוסקות בייצור ושיתוף תוכן, ומתאר את התוצאות הן בכתב והן דרך תרשימים ודיאגרמות. אחרי הקריאה היה עלינו לבחור נושא מסוים מהנושאים שבוחן המאמר ולהציגו בדיאגרמה מסוימת עם מתן הסבר לבחירת דיאגרמה זו. אני בחרתי בנושא " מדוע לא משתמשים בשירותי רשתות חברתיות" והצגתי את הנתונים באינפוגרפיקה הבאה כדי לראות באופן ברור וויזואלי את הנתונים

      אני בחרתי בכלי זה משתי סיבות:

• ·          הכלי קל להבנה, ויזואלי ויכול להציג את הנתונים בסך של 100%.
• ·       הוא יכול להבליט באופן ברור ביותר את ההפרשים בין התשובות שנתנו הנשאלים בקשר לשאלה מדוע לא משתמשים בשירותי רשתות חברתיות.

האינפוגרם מראה שהתשובה "זה לא מעניין אותי" הייתה פופולארית ואחריה התשובה "אין לי זמן". המאמר מראה שתשובות אלו נתנו המבוגרים (גילאי 35-44) וזה מבליט באופן ברור את הפער הדיגיטלי בין צעירים למבוגרים. בזמן שהצעירים (גילאי 15-24) מבלים כחמישית מזמנם בגלישה באינטרנט ובטלפונים סלולריים, וכ-73% מהם (גילאי 15-17) משתמשים בשירות רשת חברתית כלשהי מדי יום, כמעט 81% מצעירים אלו (גילאי 12-14) הסבירו את השתמשותם ברשתות חברתיות "כדי לשמור על קשר עם חברים). לעומתם המבוגרים הסבירו את זה בכך שזה לא מעניין אותם ואין להם זמן לזה, ולדעתנו זה הגיוני, כי למבוגרים יש דברים אחרים חשובים יותר שיש לדאוג להם כמו עבודה ופרנסה, והשימוש ברשתות חברתיות זהו דבר משני בשבילם שאפשר לוותר עליו. חלק מהמבוגרים (גילאי 44 ומעלה) נת סיבה אחרת, שהם מרגישים את עצמם מבוגרים מדי לרשתות חברתיות. לדעתי, הפער הדיגיטלי בין צעירים למבוגרים בקשר לשימוש באינטרנט בכלל ולשימוש ברשתות חברתיות בפרט נובע מזה שהצעירים הם ילידים דיגיטליים, הם נולדו בעידן דיגיטלי זה, והאינטרנט והטכנולוגיה מהווים חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלהם. אבל המבוגרים, לא נולדו עם זה ולא התמכרו לזה, ולכן לא מרגישים את עצמם שהם צריכים את זה או שזה ממש חיוני בחייהם.

לכל המעוניינים להשתמש באתר האינפוגרם יש ללחוץ על הקישור הבא:

http://infogr.am/beta/

בבליוגרפיה: דרור,י' וגרשון,ס' (2012). ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012.                     http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf

HTML5

התברר שגם למחשבים ולתכנות יש שפה משלהם כמו כולם!!!!!!!!!!!!!! את זה אני ידעתי במסגרת הקורס של ד"ר יאיר צדוק. הוא מלמד אותנו את שפת ה- HTML5 .        

מהי שפה  זו?                                                              

היא  שפת תגיות לתצוגה ועיצוב דפי אינטרנט ותוכן לתצוגה בדפדפן. היא מותרת לשימוש על ידי כל מפתח אתרים, ללא צורך ברכישת זכויות יוצרים מחברה כלשהי, והיא ניתנת לקריאה בכל סוגי המערכות והיא תומכת במולטימדיה (ויקיפדיה).                                                                         פרויקט הגמר שלנו במסגרת הקורס הזה הוא לבנות אתר משלנו ולעצב אותו לפי מה שלמדנו תוך שימוש נכון בתגים. אנו בקבוצה מרגישים שאנחנו לומדים סינית, לא מבינים כל כך הרבה במה מדובר, השפה היא קשה וצריכה תרגול כל הזמן, ואם מפספסים משהו הולכים לאיבוד. זה מכניס אותנו ללחץ, איך נעשה את זה, איך נעבור את הקורס הזה בשלום???????? 

אבל.............. למזלנו..........

המרצה שלנו נהדר, הוא מרגיע אותנו, מנסה לעזור לכולנו. גם הקבוצה שלנו בפייסבוק מאוד נהדרת, עוזרים אחד לשני, עונים על כל שאלה. זו היא עבודה שיתופית בעיני, ולדעתי עבודה בצורה כזו משפרת ומשבחת את תהליך ההוראה- למידה, ואנחנו כמורים עלינו להשתמש בה ולהפוך אותה לשגרת עבודה בבית הספר. יתר על זה, אני אישית לא ארים ידיים ואעשה את מיטב יכולתי כדי לעשות את הפרויקט, כי אני מאמינה שביכולתי להתגבר על כל הקשיים. את המוטיבציה הזו אנו כמורים חייבים לעורר אותה בקרב תלמידנו, דווקא, אצל התלמידים הבינוניים והחלשים, כך שירגישו את עצמם יכולים ולא חסרי אונים.                                                                                                                                                  

  לכל המעוניינים ללמוד את שפת ה- HTML5 יכולים לעשות זאת דרך הלחיצה כאן.        

 בבליוגרפיה:
1. ויקיפדיה:                                                                                                          

http://he.wikipedia.org/wiki/HTML_5