יום ראשון, 28 ביולי 2013

HTML5

התברר שגם למחשבים ולתכנות יש שפה משלהם כמו כולם!!!!!!!!!!!!!! את זה אני ידעתי במסגרת הקורס של ד"ר יאיר צדוק. הוא מלמד אותנו את שפת ה- HTML5 .        

מהי שפה  זו?                                                              
היא  שפת תגיות לתצוגה ועיצוב דפי אינטרנט ותוכן לתצוגה בדפדפן. היא מותרת לשימוש על ידי כל מפתח אתרים, ללא צורך ברכישת זכויות יוצרים מחברה כלשהי, והיא ניתנת לקריאה בכל סוגי המערכות והיא תומכת במולטימדיה (ויקיפדיה).                                                                         פרויקט הגמר שלנו במסגרת הקורס הזה הוא לבנות אתר משלנו ולעצב אותו לפי מה שלמדנו תוך שימוש נכון בתגים. אנו בקבוצה מרגישים שאנחנו לומדים סינית, לא מבינים כל כך הרבה במה מדובר, השפה היא קשה וצריכה תרגול כל הזמן, ואם מפספסים משהו הולכים לאיבוד. זה מכניס אותנו ללחץ, איך נעשה את זה, איך נעבור את הקורס הזה בשלום???????? 
אבל.............. למזלנו..........
המרצה שלנו נהדר, הוא מרגיע אותנו, מנסה לעזור לכולנו. גם הקבוצה שלנו בפייסבוק מאוד נהדרת, עוזרים אחד לשני, עונים על כל שאלה. זו היא עבודה שיתופית בעיני, ולדעתי עבודה בצורה כזו משפרת ומשבחת את תהליך ההוראה- למידה, ואנחנו כמורים עלינו להשתמש בה ולהפוך אותה לשגרת עבודה בבית הספר. יתר על זה, אני אישית לא ארים ידיים ואעשה את מיטב יכולתי כדי לעשות את הפרויקט, כי אני מאמינה שביכולתי להתגבר על כל הקשיים. את המוטיבציה הזו אנו כמורים חייבים לעורר אותה בקרב תלמידנו, דווקא, אצל התלמידים הבינוניים והחלשים, כך שירגישו את עצמם יכולים ולא חסרי אונים.                                                                                                                                                  
  לכל המעוניינים ללמוד את שפת ה- HTML5 יכולים לעשות זאת דרך הלחיצה כאן.        

 בבליוגרפיה:
1. ויקיפדיה:                                                                                                          

http://he.wikipedia.org/wiki/HTML_5

יום שבת, 27 ביולי 2013

תוכנת ה- ActivEnspire

באחת מהמטלות של הקורס " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" עם ד"ר אתי כוכבי נתבקשנו להוריד את תוכנת ה- ActivEnspire

המטרה היתה תכנון מערכי שיעור בלוח האינטראקטיבי. בהתחלה, אמרתי לעצמי מה כל הבקשות האלו, למה אנחנו צריכים את זה? הרי לא חסר לנו. וחוץ מזה, מאיפה אני אדע להוריד את התוכנה ולהשתמש בה ולא שמעתי בה קודם?????????
למזלנו, המרצה חסכה עלינו חיפוש ונתנה לנו את הקישור להורדה עם דף הנחיות מפורט, ניסיתי להוריד את התכנה, הצלחתי אבל............ זאת לא התכנית הרצויה. התברר שהורדתי את גרס ה- Personal ולא ה- Professional. ניסיתי הרבה פעמים ולא הצלחתי, ואז נכנסתי ללחץ כי לא נשאר לי הרבה זמן עד להגשת המטלה. ואז אמרתי לעצמי, למה אני לא מבקשת עזרה מהקבוצה דרך הפייסבוק? וכך עשיתי, ותוך כמה דקות באה הגאולה, נתנו לי מספר טלפון של התמיכה הטכנית. התקשרתי ואכן עזרו לי בשמחה, ותוך כמה דקות היתה לי במחשב התכנה המבוקשת.
למה אני מספרת את זה???
כי מכל התהליך הזה למדתי הרבה דברים, והחשוב מכולם לא להסס ולבקש עזרה, כי זה חוסך זמן. דבר שני, טוב שיש לנו את הטכנולוגיה של היום, טוב שיש את הפייסבוק, כי אחרת איך הייתי מקבלת עזרה במהירות כזו??????????
בתוכנה עצמה, ה- ActivEnspire- היה לי כיף לעבוד, היא תוכנה שדרכה אנחנו המורים יכולים להכין ולהעביר שיעורים אינטראקטיביים ומגוונים. נהניתי מהכנת המערך, והכי חשוב שלמדתי להשתמש בכלי חדש שיעזור לי מאוד בעבודתי כמורה. אני מאוד ממליצה...........
להורדת התוכנה יש ללחוץ על הקישור הבא: http://www.prometheanplanet.com/en 







יום רביעי, 17 ביולי 2013

מיומנויות המאה ה-21

השינויים שעבר אותם האדם ועדיין עובר בעידן הדיגיטלי, שינו את סביבתו החברתית והתרבותית ואפילו את דרך התנהלותו ודרכי חשיבתו. בית הספר שמתפקידיו הכנת דור הצעירים לקראת עתידם, צריך להכיר את עולמם של בני הנוער כיום ולדעת למה הם יידרשו בבגרותם, לכן עליו להקנות לתלמידיו את המיומנויות שיידרשו מהם על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם בבגרותם.
כאן נשאלת השאלה: מהן המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכת החינוך במאה ה-21?
ברחבי העולם וגם בישראל, נערכו סקרים ומחקרים רבים בנושא. אחרי עיון במקורות ובעיקר במקור הזה:
מצאתי שהם מדברים על הרבה מיומנויות כאשר כל אחת מהם מורכבת מתת מיומנויות. לדעתי המיומנויות הכי חשובות שצריך להקנות אותם לתלמידי העידן הזה הם:
1)       מיומנויות ידע: בעיני, מיומנות זו חשובה מאוד. כי דרכה התלמיד מפתח אסטרטגיות חיפוש מוצלחות, מפתח יכולת לנתח מידע, להעריכו ולהשתמש בו לצורך פתרון בעיות .
2)       חשיבה ביקורתית: מיומנות זו עוזרת לבוגר לזהות בעיות, לפתור אותן, להביע עמדתו, להסיק מסקנות ועוד.
3)       תקשורת ושיתוף: זוהי מיומנות חברתית, התלמיד משתף פעולה, חולק מידע, למידה שיתופית, שיח ודיאלוג עם אחרים.
4)       מיומנויות לחיים: למשך הלימודים או למקום העבודה, התלמיד מפתח יכולת להציב לו מטרות, לחקור מקומות עבודה וקריירות.
5)       מיומנויות ICT: שכל תלמיד ידע להשתמש באינטרנט, להיות בטוח ומאובטח בעולם זה, יכולת להשתמש בה לצורכי תקשורת עם אחרים.
אני כמורה שואלת את עצמי: האם אכן אנחנו –המורים- מלמדים את תלמידנו מיומנויות אלו?
רוב המורים לא מודעים למיומנויות אלו, ואין להם את היכולת להקנותם לתלמידיהם. לכן חשובה ההכשרה המקצועית של המורים בנושא זה כדי להגיע ולהגשים את מטרת מערכת החינוך.
הסרטון הבא מסכם את מיומנויות הלמידה במאה ה-21.

                                 מיומנויות למידה במאה ה-21 ובית הספר



יום שלישי, 9 ביולי 2013

סביבת גלים


היום יש הרבה סביבות למידה שמשרתות את המורה בעבודתו, הן עשירות בתוכן, אטרקטיביות ללומדים, מותאמות לתכניות הלימודים פחות או יותר וחלק מהם גם נתמכות ממשרד החינוך. זה מאוד עוזר למורה ומקל עליו את העבודה. אחת הסביבות הקיימות היא סביבת גלים, היא קיימת בשתי גרסאות עברית וערבית, במסגרת הקורס " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" עם ד"ר אתי כוכבי ניתחתי אני וחברותי את קטגוריית " עברית כשפה שנייה" בגרסה הערבית ולאחר מכן השווינו אותה עם קטגוריית "ערבית" בגרסה העברית. 

                                                                         
                                                       הערבית כשפה שנייה- הגרסה הערבית 

                                                                 ערבית - הגרסה העברית

אחרי ניתוח הסביבה יצאתי ממש באכזבה גדולה!!!בהשוואה עם קטגוריית "ערבית" בגרסה העברית מצאתי שיש הבדל עצום בין שתי הגרסאות למרות ששתיהן מעוצבות יפה, נוחות לעין וקלות לשימוש. בגרסה העברית – קטגוריית "ערבית" עשירה יותר בתכנים, יש הלימה בינה לבין תכנית הלימודים, יש בה תבנית לימודים לינארית ומסתעפת. לעומת זאת, הגרסה הערבית בקטגוריית " עברית כשפה שנייה" התכנים דלים מאוד, אין הלימה בין התכנים לבין תכנית הלימודים. בקצרה, הגרסה הערבית היא תרגום לגרסה העברית!!!!!!!!                                                                                                                                             תוך כדי הניתוח הבחנתי בכמה וכמה חסרונות כמו:
(1)     " עברית כשפה שנייה" מתייחסת לכיתות א'-ב' בזמן שבמגזר הערבי מתחילים ללמד עברית רק בכיתות ג' וזה ברור בתכנית הלימודים בקישור הבא:

(2)     התכנים, המנהגים והחגים לא מתאימים למגזר הערבי במידה גדולה.
(3)     בכל פעילות שהתלמיד פותח אותה הוא מועבר מיד לתכנים הנמצאים בגרסה העברית, ושם יש פעילויות שהן לא מתאימות לכיתות ג'-ד' משום שהשפה שלהם גבוהה, ההנחיות כתובות בעברית וזה מקשה על התלמידים להבין את אופן ביצוע הפעילות.
(4)     אותם תכנים מופיעים בכל שכבות הגיל למרות שחלק מהם לא מתאים.
גם כן..........וזה החשוב בעיניי שבשתי הגרסאות אין הבניית ידע ואין משימות חקר, התלמיד בסך הכל מתרגל את החומר שלמד בכיתה, וזה נמנה כחיסרון היום משום שמטרות החינוך היום היא להכין תלמיד חוקר. בנוסף לזה  אין שיתופיות, כל העבודה באתר היא עבודה יחידנית, אין תקשורת בין תלמיד-תלמיד, תלמיד-מורה.

לדעתי, הגרסה הערבית של סביבת גלים "עברית כשפה שנייה" חייבת שיפור, צריך להתאים את התכנים שבה לתכנית הלימודים. גם כן לאפשר אמצעי תקשורת בין התלמידים והמורים. אבל השאלה שאני שואלת כאן היא: למה יש הבדל כה עצום בין שתי הגרסאות? אם הבעלים הם אותם בעלים- עמותת סנונית- והיא שייכת לאוניברסיטה העברית אז יש אנשי מקצוע, מתמחים בחינוך ובתכניות הלימודים, אז איפה הבעייה??!!!!!!!!